700 ימים
שבע מאות ימים. שבע מאות ימים במנהרות הבושה. שם האדמה נדבקת לרגליים, שם האוויר מצחין , שם האור מייסר. שבע מאות ימים. הפנים שקועות , עצמות הלחיים בולטות, העור נדבק לעצמות, העיניים אובדות בחשיכה . שבע מאות ימים. הידיים רועדות. הן אוחזות פת לחם כמו אוחזות את החיים עצמם . הצלעות זוקפות, הברכיים כורעות, הגופים מתנודדים, צלליות רפאים. שבע מאות ימים. בחוץ, בגבולות עזה, המשפחות … Continuer de lire 700 ימים