שבע מאות ימים.

שבע מאות ימים במנהרות הבושה. שם האדמה נדבקת לרגליים, שם האוויר מצחין , שם האור מייסר.

שבע מאות ימים. הפנים שקועות , עצמות הלחיים בולטות, העור נדבק לעצמות, העיניים אובדות בחשיכה .

שבע מאות ימים. הידיים רועדות. הן אוחזות פת לחם כמו אוחזות  את החיים עצמם . הצלעות זוקפות, הברכיים כורעות, הגופים מתנודדים, צלליות רפאים.

שבע מאות ימים. בחוץ, בגבולות עזה, המשפחות זועקות את השמות. אם קוראת לבנה. בת קוראת לאביה. הרוח נושאת את הזעקות , מתנגשת בקירות, נופלת באבק.

שבע מאות ימים. והאומות עוצמות עיניים . הם מדברים, מחשבים, מתמקחים… הם שותקים. הם שותקים.

שבע מאות ימים. סיפור חוזר, סיפור חוזר ובלתי נסבל של השמדה. ההרעבה השיטתית. ההשפלה המאורגנת . ההישרדות כאופק יחיד.

שבע מאות ימים. כל יום הוא תהום. כל לילה, קבר פתוח. כל שנייה, בושה אינסופית .

שבע מאות ימים… שחסידי האומות כולן בוכים … עם בני ישראל.

שבע מאות ואחד ימים…

המעגל מתחיל מחדש.

עדן לוי קמפנה

תרגום שלומציון ריצ׳מן

700 JOURS

Sept cents jours. Sept cents jours dans les tunnels de la honte.
Où la terre colle aux pieds, où l’air empeste, où la lumière est un supplice.

Sept cents jours. Les visages se creusent, les pommettes saillent,
la peau se colle aux os, les yeux se perdent dans l’ombre.

Sept cents jours. Les mains tremblent.
Elles serrent un quignon de pain comme on serre la vie.
Les côtes se dressent, les genoux plient,
les corps chancellent, silhouettes spectrales.

Sept cents jours. Dehors, aux frontières de Gaza,
les familles hurlent les noms.
Une mère appelle son enfant.
Une fille appelle son père.
Le vent emporte ces cris,
se cogne aux murs, retombe dans la poussière.

Sept cents jours.
Et les nations ferment les yeux.
Elles parlent, calculent, marchandent…
Elles se taisent.
Elles se taisent.

Sept cents jours. Répétition, insoutenable répétition de l’extermination.
La faim méthodique.
L’humiliation organisée.
La survie comme unique horizon.

Sept cents jours. Chaque jour est un gouffre.
Chaque nuit, une tombe ouverte.
Chaque seconde, une éternité de honte.

Sept cents jours… que les justes de toutes les nations pleurent…
avec les enfants d’Israël.

Sept cents et un jour… Le cycle recommence.

Eden Levi Campana

traduction Shlomtsione Richman